מחד גיסא הזדמנויות כאלה יכולות להניב יתרונות במונחים של ביטחון כלכלי במשקי בית שונים, מאידך יש בכך סכנה מוחשית וברורה ליציבות כלכלת הבית, במיוחד אם הלווים לא יודעים כיצד להתנהל עם תזרים המזומנים שלהם.
הזדמנויות פיננסיות חדשות מאפשרות למשקי הבית לקחת סיכונים גדולים יותר במסגרת ה'מרדף' התמידי אחר חיי חומר טובים יותר. חברות האשראי והבנקים שפיתחו גישות חדשות למתן הלוואות למשפחות המבקשות לקבל כסף כנגד הכנסה עתידית או כנגד הון עצמי שנצבר בחשבון, אמנם תורמים להנאה מחיי צרכנות טובים יותר, אך מכניסים משפחות רבות לצרות כלכליות, שמובילות לעיתים לצרות גדולות אף יותר.
כדי לבחון את הנושא לעומק, חוקרים ויועצים כלכליים למשפחות משתמשים בנתונים הלקוחים ממשק הבית כגון: הכנסה משפחתית כוללת, נכסים, והתחייבויות כספיות לעשרים וחמש שנים ומעלה. הטענה הרווחת היא שאנשים ומשפחות שיכולים ליהנות מכסף שניתן להם בקלות, נוטים לבזבז אותו בקלות או להשקיע את הכסף בנכסים מסוכנים מבחינה כלכלית. על ידי הגדלת היקף ההשקעה בנכסים מסוכנים, אנשים רבים מוצאים את עצמם בחובות שאין ביכולתם לכסות וגוררים איתם ל'בור' גם את משפחותיהם.
בעולם אידיאלי הדבר הטוב ביותר למשקי הבית הוא להשיג איזון מושכל בין צרכיה של המשפחה לבין ההיבטים החיוביים של ההזדמנויות הפיננסיות (אשראי והלוואות) שנותנים לנו הבנקים וחברות האשראי.
בדיוק לשם כך קיים תחום הייעוץ הכלכלי למשפחות. מלאכתו של היועץ הכלכלי היא לבחון את פרטי הפרטים הכספיים של המשפחה לעומקם, לארגן מחדש את ההוצאות מול ההכנסות ולהוליך את המשפחה לדרך כלכלית בריאה יותר. המציאות הכלכלית בישראל ובעולם מוכיחה שכלכלת בית נכונה היא לא דבר מובן מאליו וכי במקרים רבים נדרשת ואף מומלצת הכוונה חיצונית. שאלות כמו מה יחזיר את השקט הנפשי לכלכלת הבית? מה צריך לקחת בחשבון? על מה צריך לוותר ועל מה לא? הן שאלות שמומחים לכלכלת הבית יודעים לתת עליהן תשובות שמביאות מרפה לכיס המשפחתי.