הקשר בין התנהגות אנושית לחיסכון

לשם הדוגמא נניח שיותם בן השלושים הוא שחקן כדורסל מצליח, ולכן הוא מרוויח את רוב הכנסותיו בשלב מוקדם של חייו. לעומתו, רני בן השלושים הוא שכיר שלדעתו אין לו מספיק כדי לחסוך. הוא חושב שבקרוב, כשימונה למנהל בחברה בה הוא עובד, הוא ירוויח יותר ואז יוכל להרשות לעצמו חסכונות. על פי נתונים אלה, ניתן להניח שיותם יחסוך יותר לקראת הפנסיה, בעוד רני 'ילווה' כסף כנגד הכנסה עתידית בכדי לחסוך או שימנע מכך לחלוטין וישקיע את כספו בשיפור איכות חייו. עד כאן הכל טוב ויפה, אך מומחים לכלכלה מצביעים על מציאות שונה לחלוטין. מחקרים מצביעים, למשל, כי הגורם העיקרי להיעדר חיסכון אינו תלוי בגודל ההכנסה או בגיל, אלא בחוסר שליטה עצמית. הראיות התומכות במסקנה זו מראות שכמעט כל החיסכון שלנו נצבר במה שמכונה לעתים קרובות "חיסכון בכוח". למשל, צבירת הון עצמי שנדרש לקבלת משכנתא הוא דוגמא ל'חיסכון בכוח' שכזה. מכך ניתן להבין שבעוד גובה החיסכון הוא עניין יחסי שתלוי בגובה ההכנסה, הבחירה לחסוך היא לחלוטין בידינו.
תוצאות מחקר אלה אינן מפתיעות את מי שמכיר את ההתנהגות הכלכלית-אנושית המצויה במחזותינו. לאנשים רבים קשה להפנים שהתנהגות כלכלית חכמה תשפר את איכות חייהם בעשרות מונים בגיל הפרישה, ולמעשה גם הרבה לפני כן. רבים מעדיפים להתעלם מהמציאות, לטמון את ראשם בחול ולקוות לימים טובים יותר או לזכייה בהגרלת הפיס. אחרים בוחרים לפנות למומחים לכלכלת הבית על מנת לקבל סיוע והדרכה.
אחת הדרכים שיכולות לסייע לשכירים לעשות בחירות כלכליות טובות יותר, היא באמצעות ביטוחי מנהלים מסוגים שונים ש"מכריחים" אנשים לחסוך כל חודש ממשכורתם לקראת הפנסיה. אם כל המעסיקים היו מציעים לעובדיהם תוכנית שבה שיעור הפרשות הפנסיה ממשכורתם היה עולה אוטומטית מדי שנה בהתאם לתוספות השכר השנתיות, אז העובדים גם היו חוסכים כראוי את כספם לקראת גיל הפרישה וגם לא מרגישים כל ירידה בשכרם. תוצאות סקר שנערך בנושא מצביעות כי השכירים בחברה הראשונה שאימצה תוכנית חכמה מסוג זה, הגדילו את שיעור החיסכון שלהם מ 3.5 אחוז ל 13.6 אחוזים כבר אחרי 4 שנות משכורת. העצמאים שביניכם בוודאי שואלים "אז מהו הפתרון בשבילי?". כדי לענות על שאלה זו אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ.